לדלג לתוכן

גשר הרכבת מעל עמק הארזים

גשר הרכבת מעל עמק הארזים
גשר הארזים, אוגוסט 2020
גשר הארזים, אוגוסט 2020
מידע כללי
סוג גשר רכבת עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש מסילת ירושלים - גנות
מיקום עמק הארזים, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 2012 – ספטמבר 2016 (כ־4 שנים)
חברת בנייה טר ארמה
שיטת בנייה שילוב בין שיטת הדחיקה ושיטת היציקה המאוזנת
חומרי בנייה בטון מזוין
עלות 138 מיליון ש"ח
מידות
אורך 975 מטר
גובה 86 מטר
מידע טכני
מפתחים 15 עריכת הנתון בוויקינתונים
מסלולים 2 מסילות
קואורדינטות 31°48′03″N 35°10′14″E / 31.80083°N 35.17056°E / 31.80083; 35.17056
(למפת ירושלים רגילה)
 
גשר עמק הארזים
גשר עמק הארזים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גשר הרכבת מעל עמק הארזים הוא גשר במסילת הרכבת בקו הרכבת המהיר לירושלים. הוא מכונה גם גשר 10 כיוון שהוא הגשר העשירי והאחרון במניין הגשרים בקטע המסילה בין כפר דניאל לירושלים. השימוש בגשר החל בספטמבר 2018 עם חנוכת קו הרכבת.

אורכו של הגשר, העובר מעל כביש 1 בעמק הארזים (לשעבר כביש 9), מגיע ל-975 מטרים. הוא מתחיל בקצה המזרחי של מנהרה 3A המובילה מכיוון מבשרת ציון ומסתיים בכניסה למנהרה 4 בסמוך לשדרות בן-גוריון לכיוון תחנת הרכבת ירושלים - יצחק נבון. הגשר מחזיק בתואר הגשר הגבוה בישראל.

הגשר הכפול עומד על 14 ניצבים, הרחב שבהם הוא הניצב השישי מפתח מנהרה 3A – רוחבו 14 מטרים, אך הגבוה שבהם הוא הניצב שאחריו – ניצב 7, שגובהו כולל הקורות שמעליו מגיע לכ-86.5 מטר. בנקודה זו נוסעים נוסעי הרכבת בגובה של כ-90 מטר מעל פני הקרקע, ולפיכך הגשר עוקף בגובהו את גשר עכברה שליד צפת, שעד לבנייתו היה הגשר הגבוה בישראל[1]. רכבות יכולות לנוע על הגשר במהירות של עד 160 קילומטר לשעה אך בפועל הן נוסעות במהירות נמוכה יותר בגלל הקרבה לתחנת נבון.

הגשר בוצע בשילוב בין שיטת הדחיקה לשיטת היציקה המאוזנת. מניצב 14 הסמוך לכניסה למנהרה 4 ועד ל-9 ומניצב 1 הסמוך למנהרה 3A עד ל-6 הגשר נבנה בשיטת הדחיקה, ובמרווח שבין הניצבים 6 ל-9, באורך של 125 מטר בשיטת היציקה המאוזנת.

עלות הקמת הגשר הייתה כ-138 מיליון שקלים, והוא בוצע על ידי חברת טר ארמה. בספטמבר 2016 הושלמה בנייתו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יונתן הללי, הגשר הגבוה בישראל מוקם בקו הרכבת המהיר, באתר nrg‏, 15 בינואר 2014